כשהרוח מתגברת צריך להקטין את שטח המפרשים, אבל לפעמים תנאי הים גבוליים מה שמעלה את השאלה ״האם לצמצם את שטח המפרשים?״
לפני שאנחנו צוללים אל הלמה, איך ו-מתי, חשוב לזכור שהפלגה בעומסים גבוהים דורשת ציוד במצב מעולה וריכוז ורוב היאכטות איתן אנו מפליגים לא נועדו לשייט בתנאי אקסטרים. גם הצוות שלכם יעריך זהירות ושמירה על בטיחות על פני הבדל של עוד מספר דקות בזמן ההגעה ליעד.
מה קורה בהפלגה עם מונוהול?
כאשר מפליגים על יאכטה מונוהול, הסימנים המעידים ברורים למדי.
עם התחזקות הרוח הסירה מקבלת יותר ויותר הטיה ו״נשכבת על הצד״, ההגה מושך חזק לכיוון הרוח, כמעט כל הדופן נוגעת במים וזווית ההטיה כל כך משמעותית, שגם הסקיפר העייף ביותר יפול מהמיטה ויבין שהגיע הזמן לצמצום שטח המפרשים.
יתרה על כך, ככל שהסירה נמצאת בהטיה חזקה יותר, כך השטח האפקטיבי של הקיל והמפרשים הולך וקטן ולכן הכוח המופעל על המפרשים והמערך (שכולל את התורן, חבלי השליטה והוונטות) אינו גדל בצורה משמעותית.
מה קורה שמפליגים על קטמרן?
ברוב הקטמרנים הסירה ״יושבת על המים״ ולא מקבלת הטיה גם ברוחות חזקות ביותר, לוחות ההגה קטנים יחסית והסקיפר יושב בעמדת נהיגה מוגנת וגבוהה מהמים, לכן כמעט ואין סימנים המעידים על הצורך בצמצום מפרשים.
לכאורה הכל עלול להיראות ולהרגיש מצוין, היאכטה מפליגה מהר יחסית ואין תחושת חוסר נוחות משמעותית, אך בפועל העומסים על התורן, מפרשים, חבלי שליטה, היתרים (וונטות) ונקודות העיגון שלהם עולים בצורה משמעותית עם התחזקות הרוח.
אם לא נוריד את העומס מהמפרשים, אחד מהאביזרים עלול להישבר! המשמעות יכולה להיות קלה יחסית כמו מעלן ראשי או מפרש שנקרעים מהעומס, או חמורה כאשר אחד היתרים שמחזיקים את התורן נקרע או שובר נקודת עיגון (אירוע כזה לרוב יסתיים בשבירת תורן, מפרשים קרועים, חבלים וכבלים במים ונזק פוטנציאלי לאנשי הצוות או לגוף הסירה).
באיזו עוצמת רוח צריך להתחיל לצמצם מפרשים?
כמו תמיד בשאלות מהסוג הזה, התשובה היא ״זה תלוי״… אז בואו נפרט:
- זה תלוי במצב ים- בהפלגה בים עם גלים גבוהים וקצרים בהם הסירה נטרקת ונחבטת מצד לצד, הטלטולים מפעילים עומסים קצרים ואלימים מאד על המערך, כך שגם אם הרוח לא מאד חזקה, עלול להגרם נזק חמור (בעיקר על המחברים השונים ונקודות העיגון של הוונטות).
- זה תלוי בזווית הפלגה ביחס לרוח– כל שייט יגיד לכם שאין דין הפלגה בקדמית כדין הפלגה בגבית. בשל אפקט הרוח המדומה, הפלגה בזווית חדה לרוח מפעילה יותר עומס על המערך מאשר הפלגה בזוויות הכהות. זה גם משפיע על ההחלטה איזה מפרש כדאי לצמצם קודם כדי לשמור על איזון המפרשים בסירה.
- זה תלוי באופי הצוות– במידה ואין לכם צוות מיומן שיעבוד על הסיפון, עדיף להקטין את שטח המפרשים מוקדם יותר (כאשר מצב הים רגוע יחסית) ולא אחרי כשהרוח מתגברת.
- זה תלוי באיכות הציוד– מפרשים חדשים, וונטות שזה עתה עברו החלפה (רוב חברות הביטוח דורשות החלפה כל 7-10 שנים) ומערך מטופל בקפידה ובאהבה, יאפשרו לסירה להחזיק עומסים גבוהים יותר ללא נזק. מהצד השני, אם כל נקודות העיגון סובלות מקורוזיה, בחלק מהגידים של היתרים התחילו להשתחרר ולהסתלסל סביב עצמם, כל מכת רוח עלולה להסתיים בנזק חמור ויקר.
- זה תלוי במטרת ההפלגה– האם אתם מתחרים באליפות שייט בינלאומית, מפליגים בכיף בין איי הים התיכון או חוצים את האוקיינוס? לכל סוג הפלגה יש את הפשרות שלו לגבי צמצום מפרשים.
״חוק 10 דקות״
חוק אצבע לא מחייב (אבל מאד אפקטיבי בלקיחת החלטה על צמצום או פרישת מפרשים) והוא הולך ככה:
״אם חשבתם שאולי כדאי לצמצם מפרשים, זה הזמן לבצע! אל תחכו עוד 10 דקות לראות מה קורה.
אם אתם כבר מצומצמים וחושבים על פרישת מפרש מחדש, חכו עוד 10 דקות״
*אצלנו לפחות, השימוש בחוק הזה כבר הוכיח את עצמו בצמתי החלטה רבים.
איך עושים את זה נכון?
אחרי שביססנו את ההחלטה על צמצום מפרשים, צריך גם לבצע…
- על יאכטה לא עובדים בכוח! תמיד תעבדו עם מפרש רפוי ומשוחרר, עם תשומת לב רבה למצב החבלים השונים איתם אתם עובדים.
תכננו את המהלך, הכינו את כל חבלי השליטה ותדרכו את הצוות לפני שמתחילים בצמצום. כך תחסכו לעצמכם גרון צרוד ותסכולים רבים ומהלך הצמצום ייעשה באופן חלק ומהיר יותר. - העומס על ההגה יכול לספר הרבה על איזון הסירה מבחינת צמצום, הגה שמושך חזק לרוח מצביע על עודף שטח מפרשים במפרש הראשי ולהפך.
- בלילה כל פעולה הופכת למורכבת יותר, נוהג רווח הוא לצמצם מפרשים עם השקיעה כדי לא להידרש לפעילות מיותרת על הסיפון בחושך אם הרוח מתחזקת במהלך הלילה.
- היו קשובים לתחזית מזג אוויר ופתחו עיניים. בתנאים מסוימים עדיף להתחיל מראש עם מפרשים מצומצמים.
- ברוב הסירות (ובטח בקטמרנים) המפרש עולה במסילה קבועה בתורן, כאשר הפינה הקדמית נקשרת ליד חיבור המנור לתורן והפינה האחורית מחוברת בחבל שמוליך לקוקפיט. בסידור כזה, תהליך הצמצום יכול לקחת פחות מ-5 דקות עם סקיפר וצוות מיומנים. יש לשים לב לעבוד עם מפרש רפוי ומשוחרר בזמן הצמצום ולהקפיד על בטיחות הצוות במידה ונדרשים לצאת מהקוקפיט.
- אם המפרש מתגלגל עם רולר (חלוץ או ראשי) חשוב לגלול אותו בלי מתח על חבלי השליטה. גלילה הדוקה מדי של המפרשים עלולה להוביל למצב בו חבל המגלול נגמר על התוף אבל חלק מהמפרש עדיין פתוח
