תפריט
האיים הספוראדיים
משפחת S.Y Boating
02/10/2021
קטמרן- לאגון 40
אחרי שנה וחצי של קורונה, בידודים וסגרים, בהן לא יצא לי להפליג, הרצון כבר בער בי ולכן כשגיליתי שישנן טיסות זולות מאוד (50$ לכרטיס) לסלוניקי הודעתי לרועי שבחופשה השנתית שלנו השנה אנחנו מפליגים לאיים הספורדיים.
איזור ההפלגה מורכב ממפרץ וולוס והאיים העיקריים סקיאטוס, סקופלוס, אלוניסוס ופריסטרה (האי סקירוס שנחשב גם הוא במשפחת הספוראדיים, נמצא במרחק גדול יחסית ובים הפתוח ולכן פחות ברוב המקרים פחות נגיש להפלגת צ׳ארטר…)
לשמחתי ולהפתעתי, אמא שלי (שמאז הפלגה קצת מטלטלת במרינה הרצליה, נשבעה שלא תעלה יותר על סירת מפרש לעולם) הפגינה נכונות להצטרף, ויחד עם אבא שלי, הוריו של רועי שהצטרפו אף הם והבנות שלנו (גאיה בת 5.5 ומעיין בת 4) התגבש לו צוות מנצח בן 3 דורות להפלגה משפחתית בלתי נשכחת.
לאחר טיסה ישירה של Ryanair שארכה קצת יותר משעתיים, נחתנו בסלוניקי בערב שישי. החלטנו מראש לקחת מלון קרוב לעיר העתיקה כדי שנוכל לצאת ולהנות מהעיר, אז השארנו את התיקים בחדר ויצאנו למצוא מסעדה.
ערב שישי בסלוניקי מראה מרהיב, הרחובות מלאי חיים ואנשים, כל המסעדות היו מלאות עד אפס מקום אך למזלנו הצלחנו למצוא שולחן. היו לנו מנות טובות יותר וטובות פחות, בקבוק יין וקינוח פינוק לסיום… כל זה ב16 אירו לאדם. איזה כיף לחזור ליוון, התגעגעתי.
שבת בבוקר- כהרגלי, השכמתי קום ויצאתי להליכת זריחה לאורך הטיילת הראשית של סלוניקי. העיר בבוקר יפהפיה, הרחובות כמעט ריקים מאנשים, מאפיות נפתחות והדייגים כבר עומדים על הרציף. בהחלט הייתי רוצה לחזור אליה לסיבוב ארוך יותר…
לאחר ארוחת בוקר במלון, ניקוס נהג ההסעה כבר הגיע לאסוף אותנו ליעד הבא במסע, Volos, שם נעלה על הסירה. הדרך אורכת כשלוש שעות במהלכן ניתן להתרשם מהנוף (החקלאי בעיקר) ומההרים של צפון יוון, ובמיוחד הר אולימפוס המוכר מסיפורי המיתולוגיה היוונית.
לאחר 3 שעות נסיעה רצופה הגענו לוולוס (לשמחתי הבנות ישנו כל הדרך). כולנו נזקקנו לחילוץ עצמות קל, כוס קפה טובה ושירותים כך שאני ניגשתי למשרד לקבלת הסירה בזמן שהצוות ישב בבית קפה והתרשם מהנמל של וולוס.
תהליך קבלת הסירה בעזרת נציגי החברה מהם שכרנו את היאכטה היה מקיף ויסודי אך גם זריז ונעים. בינתיים שלחנו חלק מהצוות לקניות בסופר, וכמובן שקנינו גירוס לדרך. בשעה 16:00 כבר סיימנו להעמיס את הקניות, הנענו מנועים ושחררנו חבלים.
היציאה לים תמיד מעוררת התרגשות והפעם זכינו למזג אוויר מושלם ליום הראשון של הפלגה, שתיל מוחלט וים שקט כמעט כמו שמן. היאכטה מפליגה עם שני מנועים במהירות 7 קשרים, ואחרי שעתיים הפלגה הגענו ל- Paleo Trikeri, רגע לפני שקיעת השמש.
באי ישנו מפרץ קסום ומוגן המתאים לשהיית לילה, ובו כפרון קטנטן עם 2 טברנות ורציף בודד קטן אליו כבר הייתה קשורה קטמרן גדולה. לשמחתנו נהנינו מאחוות היאכטונרים המפורסמת שבה כל אחד מציע לשני להיקשר כדי למקסם את מקומות העגינה ואת חוויית המקום, ואת הערב סיימנו בבישול מרק על הסירה, וויסקי, יין טוב ותדרוך צוות. את מטעמי הטברנות נצטרך לחוות פעם הבא, תירוץ שווה לסיבוב נוסף
7 בבוקר – כולם עדיין ישנים ויש חושך בחוץ, עמית ואני יוצאים להליכת בוקר, כדי לחלץ עצמות ולתפוס ספוט טוב לצלם את הזריחה. הטיפוס במדרון התלול של הכפר לא פשוט, אך בסופו הגענו לנקודה הכי גבוהה באי ממנה ניתן לראות את כל מפרץ וולוס מלמעלה… מראה מרהיב.
ירדנו חזרה למטה לאיזור המעגנה, הערנו את שאר הצוות ויצאנו לדרך, היום התכנית היא להפליג עד האי סקופלוס, מרחק של 33 מייל והתחזית היא לרוח מלטמי "על האף" עם עננות אפורה ונמוכה.
עם היציאה מהסתרת הרוח של מפרץ וולוס, ההפלגה הופכת למעט רוגשת וגאיה החלה לחוש ברע, אך כמו ימאית אמיתית – היא התחברה לדלי ועשתה את שלה כאילו כלום לא קרה, גיבורה אמיתית.
בדרך העברנו את הזמן עם כריכים טעימים, שתייה חמה ומוזיקה טובה. כדי לשכך קצת את תנועת הסירה הרמנו את המפרש הראשי ונצמדנו להסתרת היבשה, מה שסייע משמעותית לתחושת הצוות.
עצרנו לצהריים באי Tsougrias, באחד משני המפרצים שבצידו המערבי, המפרצים מוגנים מהמלטמיות ומתאימים מאד לעצירת צהריים ומנוחה בדרך. העננים התפזרו בינתיים והשמש זורחת ומלטפת כך שמיד לאחר העגינה עברנו לבגדי ים, הורדנו את הדינגי ואת הסאפ ויצאנו לחקור את האי.
כיום האי אינו מיושב אך בעבר היה בו מפעל להפקת שמן זית, שאת חורבותיו ניתן לראות עד היום. בנוסף לכך ישנה (כמו בכל אי יווני) כנסייה יפה וחוף עם מים צלולים. לאחר הסיבוב הקצר חזרנו ליאכטה למקלחת קצרה, ארוחת צהריים קלה ומיד לאחריה הרמנו עוגן והמשכנו להפליג.
ההפלגה בין סקיאטוס לסקופלוס קצרה (7 מייל) ומוגנת יחסית מהשפעת המלטמיות, ולאחר כשעה הגענו ל- Loutraki, מעגנה מוגנת מאוד בחלקו הצפון מערבי של האי. ברציף הצף היה מקום בשפע (יתרונות של סוף עונה) עם אפשרות להתחבר למים וחשמל.
מכיוון שנותרו לנו עוד 3 שעות עד השקיעה, יצאנו לחקור את העיירה היפה במעלה ההר- Glossa (מומלץ להיעזר באוטובוס הציבורי שעולה עד לעיירה עולה 1.6 אירו למבוגר (קטנטנים ללא עלות) והיא כוללת 3 ק"מ תלולים ומפותלים במעלה הכביש הצר).
העיירה יפיפיה והנוף לים האגאי נשקף מכל מקום. כיאה לעיירה יוונית טיפוסית על צלע הר, הרחובות הינם למעשה גרמי מדרגות תלולים וצרים, הבתים לבנים עם פרחים צבעוניים ודלתות מעניינות. מכיוון שהגענו בסוף העונה, העיירה הייתה מנומנמת אך הצלחנו למצוא בית קפה עם שירות מצוין ומספר חנויות עם מזכרות מיוחדות. אני קצת חשה בתחושת החמצה קטנה כי עברנו ליד טברנה עם בשרים מתגלגלים בחוץ בעיירת Glossa מכיוון שלא הזמנו מקום מראש לא היה להם מקום. כנראה שאין ברירה ונאלץ לחזור לשם בפעם הבאה 🙂 – (Ēliobasílem (+30 2424 033271
לאחר השקיעה התכנסנו לארוחת ערב בטברנה שכללה דגים ומאכלים מקומיים (אל תפספסו את ממרח השום "סקורדליה", הצזיקי המפורסם והפתעת הטיול, גבינת פטה מטוגנת עם דבש), חזרנו ליאכטה עייפים ומרוצים ולאחר כוס תה חמה נפלנו כולנו לשינה עמוקה.
בוקר יום שני, קמים באיזי ויוצאים לים. התוכנית להיום היא להפליג 23 מייל עד האי Alonisos והתחזית להיום נעימה יותר להפלגה. בדרך נכנסנו למפרץ Panoramos היפיפה אך לצערנו הוא היה עמוס ביאכטות ולכן שינינו תכניות ועצרנו במפרץ Limnonari (בקצה הדרום מערבי של האי סקופלוס) לארוחת בראנץ׳ עם שקשוקה מפוארת. חלק מהצוות קפץ לטבילה במים הקרירים, והבנות נהנו מאוד להאכיל את כל הדגים שהופיעו בירכתיים בזמן חיסול האוכל.
משם, המשכנו בדרכנו לכפר קטן בשם Steni Vela שעל האי Alonnisos. בעיירה הקטנטנה יש רציף עם מקום לכ-20 סירות. רק צריך לשים לב לעומקים בצמוד לרציף.
ירדנו מהסירה אל בית הקפה הקטן (Icarus cafe) ממול לרציף להפסקת קפה/אוזו וגלידה לבנות, בעלי הבית המקומיים נחמדים מאד ופינקו אותנו עם צנצנת של ריבה ביתית טעימה, שזה עתה הכינו.
בנוסף לכך, גילינו כי בקרבת האי Peristera ישנה ספינה טרופה עתיקה בת 2000 שנים שנשאה מעל 4,000 אמפורות (כלי קיבול עתיקים ליין ושמן זית), ונחשבת לאחד האתרים השמורים ביותר ביוון. הספינה נמצאת בעומק 30 מטר מתחת לפני הים, וכיום היא מהווה אתר צלילה ארכיאולוגי פתוח לקהל הרחב. ניתן לצלול שם בתיאום מראש עם מועדון הצלילה בסטני וואלה
בבית קפה יש שירותים ומקלחות, ולידו יש סופר ומאפייה. ניתן למלא מים מהצינור שלהם ולהתחבר לחשמל בתמורה לקפה/ ארוחת בוקר, מכיוון שעדיין היו לנו מספיק מים במיכלים, החלטנו לדחות את המילוי למחר בבוקר, והעברנו את אחה״צ ברגוע עם משחקי קופסא ומנוחה.
את הערב סיימנו בטברנה הגדולה (Tassi'as Cooking- +302424065590) השייכת לשתי אחיות מקומיות ונמצאת בתחילת הרציף, הארוחה הייתה טעימה ומספקת עם מנות גדולות וטעימות, ולוותה בצלילי חליל צד מהגיעו מקבוצת תיירים שאכלו לידינו, ואני מרגישה שאנחנו סוף סוף נכנסים לקצב חופשה… סיגה סיגה כמו שאומרים ביוון, מחר יהיו הרפתקאות חדשות.
התעוררנו לבוקר שקט וקסום בכפר Steni Vela. בזמן שיצאתי להליכת בוקר גיליתי מפרץ נוסף, צפונית אלינו, ובו חוף מקסים עם מסעדה, ובמעבר בין המפרצים גיליתי בתי הארחה/דירות להשכרה/מלונות קסומים, מעוצבים וצבעוניים. בחזרה ליאכטה עברתי במאפייה, שזה עתה נפתחה, וקניתי לחם טרי ומאפים (קרואסונים ומאפה גבינה) ההנאות הקטנות של החיים שאני מרשה לעצמי בחופשה.
*מים מתוקים-מצרך חשוב בכל הפלגה.
למרות שיש לנו על הסירה מתפיל מים, לא עזבנו את ההרגלים הקבועים של שטיפת כלים במי ים ושמירה על מקלחות קצרות (ועדיין מפנקות) בנוסף לכך אנו מנסים למלא מים בכל עצירה. לבית הקפה היה צינור מים עם זרם חלש במיוחד אז ניצלנו את הזמן, וישבנו לשתות קפה בנחת בזמן שהבנות שתו שוקו קר ונישנשו פנקייקים טעימים.
שחררנו חבלים ויצאנו אל עבר ההרפתקאה הבאה ️ולאחר הפלגה קצרה הגענו למפרץ עם אונייה טרופה (ליד מפרץ vasilico) שבעבר הובילה מצרכים לאי אך עקב תקלת מנוע נטרפה על הסלעים באי Peristera.
לאחר סשן צילומים והתרשמות מהספינה הטרופה השקועה במים צלולים, החלטנו להמשיך למפרץ Peristeri לצהריים. המפרץ מוגן מאוד ומתאים גם לעגינת לילה. אנחנו הטלנו עוגן קרוב לחוף (יתרונות של קטמרן בעל שוקע רדוד) ושמרנו על 360 מעלות סביבינו. בזמן הכנת ארוחת הבוקר אני ניצלתי את הזמן להנות מסיבוב על הסאפ במפרץ הציורי, שלאחריו התפנקנו עם לחם טרי מהמאפייה בבוקר וארוחת בוקר כיפית.
*טיפ חשוב שלמדתי מאבא שלי היום- אפשר להשתמש בחול ים לקרצוף כלים מחבתות וסירים! זה פטנט מצוין כששוהים על סירה עם מחבת קצת שרופה.
מהמפרץ יצאנו להפלגת down wind עד סקיאטוס. כ27 מייל של גבית נפלאה: שמש נעימה, רוח מאחורינו, מוסיקה טובה ברקע… הפלגת אחר הצהריים נהדרת שעברה בכיף וללא אירועים מיוחדים
סקיאטוס:
יש הרבה דעות וביקורות לא נעימות על העגינה במקום. קשה מאוד למצוא מקומות עגינה בעונה, והעיר חיה בועטת ורועשת. למזלנו, הפלגנו בשלהי העונה ומצאנו מקום עגינה בקלות.
אז למה כדאי לבקר בעיר?
באופן אישי רציתי לחוות את העיר, זוהי נקודה מרכזית במסלול של הספורדיים והיא רלוונטית במיוחד למי שבוחר לשכור משם יאכטה. יש המון מסעדות, חנויות בוטיק גדולות יותר ופחות, מזכרות וכו' (הנשים ישר יצאו לסייר בעיר עם ארנק )
סיבה נוספת לביקור בסקיאתוס הייתה כדי לערוך בדיקות קורונה לפני הטיסה הביתה. בסקיאטוס יש מרפאה מרכזית (כרבע שעה הליכה מהרציף), ואפילו הצלחנו להתמקח איתם על המחיר בכדי שיבצעו את הבדיקה על הסירה שלנו.
מכיוון שמסעדות יש בשפע, יצאנו העירה ובסוף מצאנו את עצמנו בטברנה של ניקוס שנתן חווית אירוח יוונית לפי הספר.
אני כל כך אוהבת את השעות המוקדמות של הבוקר, במיוחד בערים: רגע לפני שהמקום מתעורר ליום חדש, לפני שפותחים את החנויות, לפני שהתנועה חוזרת לכבישים, והמונים פוקדים את הרחובות. השקט הזה נותן לי תחושה שהמקום שמור רק לי, שעכשיו זה הזמן שלי לחוות ולטייל בה.
הלכתי לאורך הטיילת עד לנמל הישן. במפגש שבין הנמל הישן לרציף של העיר, יש חצי האי ״הבורצי של סקיאטוס״, שעליו נמצא מבצר ישן שעבר מספר הסבות לאורך השנים. כיום יש שם מוזיאון ימי, אזור קטן להופעות חוץ ובית קפה במיקום מושלם.
בשעה 10:00 הגיעה האחות מהמרפאה לערוך לנו בדיקות PCR. בסך הכל, בהתחשב בנסיבות, זו הייתה חוויה זריזה ופשוטה, העלות: 60 אירו לבדיקה ועוד כ20- אירו תוספת על כך שהם הגיעו עד אלינו.
הרמנו עוגן ונפרדנו מסקיאטוס, בתכנית היום הפלגה למפרץ וולוס ובדרך עצירת צהריים באי הקטן, Pontikonisi, עליו כתוב בפיילוט בוק שהוא מהווה מסתור לדייגים מקומיים כשהמלטמי נושבת בעוצמה. כשהגענו למקום, גילינו מפרץ קטן וחמוד אך לאור תנאי מז״א זה פחות התאים, ולכן המשכנו הלאה. לאחר התייעצות קטנה עם המפה, הפיילוט בוק ואפליקציית Navily המשכנו לכיוון עיירה בשם Pefki, השוכנת בחלקו הצפוני של של האי Evia.
כשהתקרבנו לאזור, פגשנו סוף סוף דולפינים ועשינו איתם שמיניות הלוך ושוב. כולנו ובמיוחד הבנות נהנינו מאוד לראות אותם שוחים ומשחקים עם גל החרטום שלנו. מחזה שמרגש אותי כל פעם מחדש. לאחר כ-20 דקות של שעשוע, הדולפינים עזבו את הספינה שלנו, ולכן התקרבנו לאזור החוף החולי של העיירה, הטלנו עוגן ואכלנו צהריים.
שבעים ומרוצים פנינו להפליג עוד 15 מייל עד לעגינת הלילה במפרץ Nies, הנמצא בצידו המערבי של מפרץ וולוס ומוגן מהרוח. לכבוד יום הולדתו של רועי ערכנו ארוחת יומולדת מפנקת במפרץ שכולו היה שלנו לערב.
בוקר טוב ומעונן מהמפרץ הפראי שלנו מול העיירה Nies, התחזית הראתה שנכנס שקע עם רוחות חזקות וגשם, ולכן קיצרנו את התכנית והקדמנו להיכנס למפרץ וולוס. המפרץ שלנו שמוגן מאוד מהרוח, היה שקט במשך כל הלילה ועם הזריחה נגלה לעינינו המראה המרהיב של קו הבתים על החוף ממול מואר בצבע זהב.
גם הצוות התעורר כמו המפרץ: בשקט באיזי ורגוע. אחרי קפה וארוחת בוקר קלה, נפרדנו מהמפרץ ויצאנו לחקור את הצד המזרחי של מפרץ וולוס. חציית המפרץ מצד לצד אורכת כ8 מייל שאת רובם עשינו בהפלגה על מנועים מול הרוח, אך לשמחתנו ישנם מספר איים ומפרצים שמאפשרים הפלגה בהסתרת הרוח והגלים, כך שההפלגה בסה”כ די נעימה.
הפלגנו אל עבר העיירה הקטנטנה Milina כאשר דרומית אליה יש אזור מפורץ ומהמם לעגינות יום/לילה. במקור תכננו לעגון שם לשחיית בוקר אך מזג האוויר הקריר של אוקטובר גרמו לנו לשנות את התכניות, ובמקום לעגון במפרץ, החלטנו להפליג עד לעיירה ולערוך שם ארוחת צהריים מפנקת.
בעיירה יש מעגנה קטנטונת, שהייתה מלאה וללא מקום לקטמרן השמנמנה שלנו, לכן המשכנו צפונה לאורך החוף והטלנו עוגן מול העיירה מעט צפונית לכנסייה. שם מצאנו אחיזה מצויינת בקרקע חולית ומים שקטים לעגינה בטוחה.
הורדנו את הדינגי ועשינו נגלות לעיירה, אשר כיאה לשלהי העונה הייתה מעט רדומה, עד שהגענו למסעדת Argentina בה בעלת הבית הנחמדה דאגה לנו לארוחה יוונית ״כמעט״ אחרונה, מחירים הוגנים, אוכל טעים ושירות מעל למצופה! בהחלט שווה המלצה.
לאחר הארוחה מיהרנו חזרה לספינה ויצאנו ללג האחרון לוולוס. רוח גבית קרה של 25 קשרים ותחזית לגשמים מקומיים החזירה אותנו במהרה לנמל וולוס המוגן, שם תדלקנו את הסירה בעזרת מיכלית, 144 ליטר דלק בעלות של 223 אירו (לפי 1.55 אירו לליטר) וביצענו צ’ק אאוט לספינה ללא בעיות מיוחדות, סה"כ הפלגנו 170 מיילים מתוכם 60 שעות מנוע (צריכת דלק ממוצעת 2.4 ליטר לשעה במהירות 6 קשרים).
תמיד ביום האחרון להפלגה (במיוחד בסוף העונה) אני מרגישה שזה נגמר מהר מידי והייתי יכולה להמשיך כך עוד ימים רבים… ואכן בתזמון מושלם, מיד שסיימנו להיקשר התחיל לרדת גשם!
ארוחת הערב המצוינת שהתבססה על שאריות האוכל בסירה (שם היצירתיות שלי יוצאת), אריזות תיקים והכנת כריכים ליום הנסיעות הארוך שלפנינו סיכמו את הערב.
בוקר גשום בוולוס, נפרדנו מהיאכטה שהייתה לנו לבית במשך הימים האחרונים ועלינו על ההסעה לשדה התעופה של סלוניקי. הנסיעה הגשומה ארכה כ-3 שעות והעלות 300 אירו (וכוללת את תשלומי האגרה בכביש). מהמחקר שעשיתי לפני ההפלגה, עלות הנסיעה ברכב שכור או בהסעה יצא דומה, ולכן העדפנו שמישהו אחר ינהג.
שדה התעופה של סלוניקי מסודר ונעים, ולאחר הבידוק הביטחוני וביקורת הגבולות התיישבנו במסעדה האיטלקית בשדה, בה התפנקתי עם כוס יין עם ברוסקטה. הטיסה עברה בקלות ובמהירות, ולקינוח , הבנות זכו לביקור בקוקפיט של המטוס בסיום הטיסה- זהו, את שלי עשיתי
הפלגה עם ילדים צעירים:
על היציאה מוולוס לשייט באיים הספוראדיים:
יש לי עוד המון לשתף ולספר על האזור, מוזמנים ליצור קשר בפרטי/מייל/וואטסאפ ולהתחיל לתכנן את ההפלגה הבאה שלכם, אני יודעת שאני כבר מתכננת מתי אגיע לשם שוב…
עד הפעם הבאה,
ג’קי
© 2024כל זכויות שמרות.
כל מה שצריך לדעת על השכרת יאכטה בחו"ל
