תפריט
לפקדה והאיים היוניים
צוות ומשפחת S.Y Boating
22/04/2023
קטמרן- לאגון 40
הים שבין לפקדה והאיים היוניים במערב יוון ידוע כאזור הפלגה מושלם למשפחות בשל המרחקים הקצרים, הים המוגן מכל הכיוונים והנופים המרהיבים, ולכן אין פלא שהשנה בחרנו לצאת והפליג בו שוב.
כאשר הגיעה ההזדמנות להפליג בתחילת העונה ולהכיר מחדש את האיים, המפרצים והאנשים שמאחורי הטברנות והמעגנים השונים (שאת חלקם פגשנו לפני כ-5 שנים כאשר הפלגנו עם הבנות שהיו עדיין בחיתולים ומוצצים…), ניצלנו את המומנטום ורכשנו כרטיסי טיסה לחופשה משפחתית של כל הצוות!
מכיוון שעונת התיירות רק התחילה, עדיין לא היו כרטיסים לטיסה ישירה לפרבזה, ולכן החלטנו לנחות באתונה ולנסוע ברכב עד לפקדה, בחזור הביתה כבר יכולנו לרכוש כרטיסים לטיסה ישירה מה שהקל משמעותית את כאב הראש והלוגיסטיקה של הסיום ונתן לנו טעם נפלא של עוד.
בבוקר יום שבת רועי וארז יצאו מישראל בטיסת בוקר עם הילדים כדי לפגוש את ג'קי ואלכס שהיו בכנס מקצועי עם חברות ההשכרה ביוון.
המפגש בשדה התעופה של אתונה היה מרגש וממנו יצאנו לנסיעה ברכב שאורכה כ-4 שעות עד לפקדה בצד המערבי של יוון.
בדרך עצרנו לארוחת צהריים וצפינו על תעלת הקורינתוס שעדיין נמצאת בשיפוצים. הנסיעה בין הנופים המהממים של מפרץ פטראס וההגעה ללפקדה, עברו בכיף וללא אירועים מיוחדים.
עם הגעתנו לעיירה פגשנו את חברת ההשכרה ובזמן שהילדים הוציאו מרץ בגן השעשועים רועי הלך לקבל את היאכטה (לגון 40 מאובזרת ומטופלת באהבה). הקניות שהוזמנו מראש הגיעו ישר ליאכטה (מה שהיה מאוד נוח) ולאחר שסיימנו את כל המנהלות וקבלת הסירה, אכלנו פיצה וגירוס לארוחת ערב.
התדריך שסיים את היום הארוך כלל הוראות בטיחות וכללי התנהגות לילדים והסבר על המסלול המתוכנן לצוות ואחריו הלכנו כולנו לישון עייפים אך נרגשים.
כהרגלה ג׳קי קמה מוקדם וקפצה למאפיה המקומית לקנות קצת מאפים לבוקר, בזמן שהילדים עזרו לארגן את היאכטה ליציאה ולמלא מים במיכלים.
8 בבוקר הים שקט ורגוע ,משחררים חבלים ומפליגים באיזי לכיון דרום בתעלה של לפקדה בין מצופי הסימון הירוקים והאדומים. ביציאה מהתעלה אין רוח והים כמו שמן אבל באופק יש להקת ציפורים מסקרנת ואחרי מבט במשקפת אנחנו מזהים להקה של מספר דולפינים שמלווים אותנו ומשתעשעים עם היאכטה במשך כמה דקות לשמחת כל הילדים והמבוגרים על הסיפון.
כיעד ראשון לעגינה וכדי להכנס לשגרת ההפלגה, בחרנו במפרץ ווארקו. את המפרץ ניתן לזהות מרחוק בעזרת הגבעה נטולת העצים שבתחתית שלה יש עץ אלון בודד ומרשים. זהו מפרץ מושלם לעגינה ראשונה בשבוע הוא גדול ורחב עם מי טורקיז צלולים קרקע חולית.
מכיוון שהגענו אליו מוקדם, היינו היחידים ונהנינו מהשקט שהופר רק על ידי צלצולי פעמונים של העיזים הרועות על החוף. אחרי ארוחת בוקר כיפית של סלט יווני ומאפה תרד פטה, לקחנו את הדינגי עם הילדים לחוף לטיול קצר. ראינו המון פרחים ואפילו צב ענקי שטייל לו בשמש החמימה.
בינתייים השמש עלתה בשמיים והיום עוד ממשיך, אז הרמנו עוגן והפלגנו לכיוון האי קאלאמוס.
בדרך יש לא מעט מצופי דייגים וגם הרוח התעוררה קצת אז הרמנו ראשי, פתחנו חלוץ והמשכנו להפליג
בקצב רגוע ונעים עד הכפר אפיסקופי בצידו הצפוני של קאלאמוס.
הכפר נראה מקסים אבל המעגן קטנטן וישנוני ולכן המשכנו לעיירה המרכזית באי. בדרך יש כמה מפרצים יפהפיים עם מי טורקיז צלולים ועצי אורן תלויים מעל המים.
בכניסה למעגן חיכה על הרציף ג׳ורג׳ בעל הטברנה והשריף של מעגן קאלאמוס לקבל חבלי ירכתיים ולאחר שסיימנו להיקשר, עלינו במעלה התלול (מאד) לחפש קפה וגלידה לילדים.
לצערנו העונה נפתחת רשמית רק בשבוע הבא וכמעט כל הטברנות ובתי הקפה היו סגורים אבל המכולת הקטנה (שבה נדמה כאילו הזמן עצר מלכת אי שם לפני 20 שנים) הייתה פתוחה ולאחר הצטיידות ב-2 קילו בצל ומצרכים נוספים, חזרנו ליאכטה להכנות ארוחת ערב של מרק בצל טעים, עלי גפן וצזיקי מיוגורט יווני אמיתי.
7 בבוקר השמש עולה מעל ההרים, זמן מצוין לצאת לדרך! התכנית היום היא להפליג לאי איתקה הידוע בתור האי של אודיסאוס.
בדרך עצרנו במפרץ פורט ליאונה המקסים ובאי הקטן פורמיקולה (שבו יש מפרץ קטן ובודד שמתאים רק לימים מושלמים ללא רוח וגלים).
לצערנו מצב הים לא איפשר עגינה באי, וגם התכנון לעצור במפרץ One house Bay שבאי אטוקוס לא התאפשר בגלל הרוחות הדרומיות, לכן המשכנו להפליג ואכלנו ארוחת בוקר קלה על הדרך..
בעת העתיקה תושבי איתקה נודעו כנווטים ומגלי ארצות אשר יצאו למסעות רחוקים, אך האי ירד מגדולתו בתקופה ההלניסטית. העות'מאנים שלטו באי זמן קצר ולאחריהם הרפובליקה הוונציאנית, הצרפתית והבריטית, רק בשנת 1864 הועבר האי איתקה לשליטתה של ממלכת יוון המודרנית.
האי מפורסם בזכות סיפורו של אודיסאוס מהמיתולוגיה היוונית ועד היום ניתן להבחין בסימנים שנותרו בו משנות השלטון הוונציאני בארכיטקטורה, באוכל ובניב מקומי.
אודיסאוס והמסע לאיתקה
אודיסאוס מלך איתקה, שהיה הוגה רעיון הסוס הטרויאני, נודע כחכם שבין המצביאים היוונים ובין החשובים שבהם. על פי האיליאדה של הומרוס, לאחר הנצחון על טרויה בזכות תכסיסיו הוא צעק לפוסידון אל הים, כי הגיע לדרגת אל וכי אינו זקוק יותר לחסדיהם ולעזרתם של האלים.
פוסידון רתח מזעם ולכן העניש את אודיסאוס וצוותו ומסעם הביתה ארך שנים רבות והיה מתיש וגדוש תלאות והרפתקאות.
אחד הסיפורים המפורסמים הינו פגישתם של אודיסאוס ואנשיו בקיקלופ הענק פוליפמוס שהיה בנו של פוסידון. הקיקלופ שהיה רועה צאן, כלא את אודיסאוס ואנשיו במערה והיה נוהג לטרוף אותם. כאשר ביקש הענק לדעת את שמו ענה לו אודיסאוס הערמומי כי שמו הוא "אף אחד". בכדי להציל את אנשיו מהגורל המר, אודיסאוס תקע בעינו האחת מקל בוער והלביש את צוותו בעור כבשים. כשהקיקלופ הזועם גילה את דבר הבריחה, הוא צעק ״אף אחד עיוור אותי״ וכך התאפשר להם לברוח מן המערה ללא פגע.
עם הגעם לספינה, אודיסאוס ביהירותו, צעק לקיקלופ: "אם פעם ישאלוך מי האיש שהטיל בעינך את המום הנתעב, הגד שניקר את עינך אודיסאוס מאיתקה, מחריב הערים!״ בעקבות כך התפלל הקיקלופ לאביו פוסידון שימשיך להתנכל לאודיסאוס והמסע נמשך עוד שנים רבות.
בזמן היעדרו של אודיסאוס, אשתו, פנלופה היפה, הייתה מוקפת במחזרים שתבעו ממנה לבחור באחד מהם ולהינשא בשנית. פנלופה האמינה כי בעלה בחיים ועוד יחזור יום אחד ולכן נמנעה מלהיענות למחזרים בתירוץ שהיא עסוקה בטווייה, והבטיחה להם כי תינשא לאחד מהם רק כאשר המלאכה תושלם. כל לילה הייתה פורמת את מה שכבר טוותה, עד שלבסוף התגלה המעשה והמחזרים תבעו ממנה סופית לבחור באחד מהם.
פנלופה הוציאה מהמחסן קשת גדולה ואשפת חצים שהיו שייכים לבעלה ואמרה למחזרים שהאדם שיוכל למתוח את הקשת ולירות בה חץ שיעבור דרך שתים עשרה טבעות קטנות, יהיה לה לבעל. המחזרים נענו לאתגר, אך איש מהם לא עמד במשימה. בינתיים חזר אודיסאוס לאיתקה, ובעזרת האלה אתנה, התחפש לקבצן, כופף את הקשת ללא מאמץ וירה חץ דרך 12 הטבעות, לאחר מכן הסתובב לעבר המחזרים, הודיע שדינם נגזר וירה בכולם למוות את שאר החצים, כשבנו טלמכוס עוזר לו עם חרבו.
הצד המזרחי של איתקה מאופיין במצוקי גיר לבנים שגולשים אל מי טורקיז מהממים ביופיים והכניסה למפרץ המוגן של העיירה וואטי ארוכה ונעימה. בצד המערבי יש רציפים ארוכים אליהם ניתן להיקשר עם מספר עמדות מים וחשמל. לשמחתנו הגענו בשעה מוקדמת והעונה רק מתחילה ולכן מצאנו מקום עגינה על הרציף המרכזי ממש מול הפסל של אודיסאוס.
העיירה מקסימה ויש בה המון בתי קפה ומסעדות טובות. בערב מומלץ לטייל במדרחוב בין החנויות ולספוג את האווירה המיוחדת. לחובבי השחמט ישנו פארק ציבורי קטן ובו מגרש משחקים עם כלי שחמט גדולים.
8:30 בבוקר יציאה מוואטי באיתקה אחרי שהצטיידנו במאפים טריים ועוד שישיית מים. הים שקט ולכן המנועים לוקחים אותנו לאורך החוף המזרחי והמפורץ של האי. היעד היום הינו העיירה סאמי באי קפלוניה.
לקראת הצהריים הגענו לנמל של סאמי (שבשלב הזה של העונה עוד אפשר לעגון בו דופן לרציף) ואחרי שסידרנו קצת את היאכטה ומילאנו מים, ירדנו לטיול רגלי לאורך הטיילת וארוחת צהריים מצוינת במסעדת מנז׳רה.
אחרי שכולנו שבענו, תפסנו מונית לאחת האטרקציות היותר שוות באי, מערת מליסני (אגם תת מימי של מים מליחים וצלולים להפליא, שהוא חלק ממערכת נרחבת שאורכה מעל 17 ק״מ של מערות ונחלים תת קרקעיים שמתחילה מארגוסטולי ומסתיימת באגם קאראבומילוס שנמצא במרחק הליכה קצר מהמערה וחצי שעה מסאמי). המערה מהממת ושווה ביקור (8 אירו למבוגר ו-5 לילד) ואחרי הביקור בה שכולל סיבוב מודרך על סירת משוטים מסורתית, ירדנו ברגל לאגם קאראבומילוס בו יש בית קפה וניתן להאכיל את הברווזים הרבים ששוחים בו.
היום עוד לא הסתיים ורצינו להמשיך להפליג, לכן חזרנו בהליכה לאורך החוף עד סאמי ויצאנו צפונה בתעלה שבין איתקה לקפלוניה. בצד של קפלוניה יש המון מפרצים קטנים וחמודים ובצד של איתקה מפרץ אחד גדול בו ניתן לעגון בכיף אם תנאי מזג האוויר נוחים. במקרה שלנו, התחילה רוח צפון מערבית ולכן המשכנו לפיסקארדו.
העיירה היא יעד מבוקש ושטח הרציפים המתאים ליאכטות מוגבל, לכן העגינה בה עלולה להיות מורכבת. בנוסף לכך, חשוב מאוד לשים לב לעומקים ליד הרציפים מכיוון שחלקם רדודים מאוד (בעיקר בצד הצפוני ובצד הצפון מערבי מול המסעדות בהם יש טבעות קשירה על קיר הבטון).
לשמחתנו, מצאנו מקום עגינה אחרון על הרציף הדרומי (שהתאים רק לקטמרן בגלל המים הרדודים ליד הרציף) ומכיוון שהיום ערב יום העצמאות ארגנו ארוחת ערב חגיגית ביאכטה וקישטנו את הקוקפיט בדגלי ישראל.
התעוררנו לבוקר קריר ומעונן בפיסקארדו, ולכן יצאנו לחלץ רגליים בטיול למגדלור וטירה מהתקופה הוונציאנית שאליהם מגיעים בהליכה קצרה וקלה דרך יער האורנים בלשון היבשה של פיסקארדו. לאחר הטיול התיישבנו לבראנץ׳ כיפי עם קפה טוב וקינוח מתוק לילדים
אחת בצהריים משחררים חבלים ביציאה לכיוון סיבוטה, המרחק אמנם קצר אבל התחזית נותנת תנאי ים קצת מורכבים עם גלי רוח קצרים של מטר ורוח קדמית עד צד חדה בעוצמה של 15-18 קשרים.
לאור המצב, החלטנו להרים מפרשים וליהנות קצת מתחושת הפלגה ללא מנועים, הבנות התנסו בנהיגה ואפילו שברו את שיא המהירות עם רגע קצר של 8.6 קשרים!
כפי שציפינו, החלק הראשון עד שהגענו להסתרת האי לא היה נעים במיוחד, אבל אחרי שעה של הפלגה התחלנו להיכנס להסתרת הכלים של לפקדה ותנאי הים התחילו להשתפר (למרות שהרוח התחזקה והפכה תזזיתית יותר, עם מכות מעל 20 קשר מלוות בחילופי רוח גדולים).
אחרי שעתיים של הפלגה מהנה אבל קצת אינטנסיבית ברוח הקרירה, היה נעים להיכנס למפרץ המוגן והיפיפה של סיבוטה ולהיקשר לרציף של טברנה יוניון שנמצאת בצד הצפוני. את יאניס בעל הרציף והטברנה, אנחנו מכירים כבר שנים רבות ושמחנו לפגוש אותו שוב. האוכל והשירות שלו תמיד היו מעולים.
ברציף הצף יש חשמל ומים ולמרות שהעונה רק מתחילה, המעגן היה צפוף יחסית ביאכטות. בזמן הגישה הרוח עלתה ל20 קשרים מהדופן אבל מכיוון שאנחנו מפליגים עם קטמרן, נעזרנו בשני המנועים כדי לגלוש על הצד ולהישען על הפנדרים בעדינות מול הרציף הצף.
אחרי חיבור חשמל והיכרות עם הסירות השכנות, ירדנו לחוף לקנות קצת ירקות וגירוס לארוחת צהריים. הכפר הקטן והמקסים הומה פעילות של הכנות לפתיחת העונה וכל בעלי המסעדות עסוקים בצביעה וניקוי הטברנות מחודשי החורף הארוכים. ישנם מספר רציפים צפים עם חבלי מורינג אליהם ניתן להקשר בתמורה לארוחת ערב במסעדה של בעל הרציף
ארוחת הערב בטברנה של יאניס הייתה שמחה במיוחד מכיוון שחברה טובה שלנו הצטרפה ליומיים האחרונים של ההפלגה עם תינוקת צעירה מאוד, מה שהוריד את הגיל הממוצע בכמה שנים והעלה את מפלס הרעש וההתרגשות של הילדים בכמה דציבלים.
במהלך הלילה הרוח המערבית הקרה של אתמול נרגעה משמעותית והשמש זורחת על בוקר שקט במעגן של סיבוטה. , מילאנו מים במיכלים של היאכטה והצטיידנו בעוד 2 שישיות מים לדרך.
לאחר הפלגה רגועה לאורך קו החוף המהמם ובחינה של כמה מפרצים קטנים, החלטנו לעגון בעיירה וואטי (הפעם וואטי של מגניסי). רוב מקומות העגינה במפרץ שייכים למרינה אודיסאוס שבה ניתן להזמין מראש מקום עגינה בתשלום. המרינה גדולה ומסודרת יחסית עם עמדות חשמל, מים ושאיבת שירותים, מקלחות ושירותים נקיים ומסודרים ואפילו מזנון/בר קטן.
מכיוון שהגענו בשעות הבוקר המאוחרות והעונה טרם התחילה, מצאנו מקום טוב ברציף העירוני שגם בו יש עמדות חשמל ומים. אך הוא פחות מוגן מהרוח.
הילדים מיד רצו לשחק בגן השעשועים שמול הרציף ואנחנו נהנינו מקפה קצר. לאחר שטיילנו ברחבי העיירה והצטיידנו בירקות טריים, התיישבנו לאכול את הגירוס הכי טוב בוואטי (מסעדה קטנה ומקומית ממש מול סירות הדייגים) שלגמרי עמד בציפיות הגבוהות.
לקראת אחרי הצהריים הרוח הצפונית עלתה והפכה את הרציף ללא נעים. בנוסף לכך כולנו הרגשנו שחסר לנו קצת טבע ושקט ולכן שחררנו חבלים ויצאנו לעגינת לילה באחד מהמפרצים בצד המזרחי של מגניסי.
ישנם שלושה מפרצים עיקריים, קאפלה, אבליקי ופורט את׳ני שבכל אחד מהם יש המון פינות חמד מוגנות מהרוח, הפעם בחרנו בפורט את׳ני בו מצאנו מפרץ מושלם עם חוף קטן וחולי שהיה כולו שלנו! חלק מהצוות ירד עם הדינגי לשחק בחוף ולחקור את הסביבה והאמיצים אפילו קפצו למים הקרים אך מרעננים.
את הערב בילינו בהכנות של ארוחת ערב טעימה ובזכות השמיים שהתבהרו אחרי העננות של אתמול, צפינו בכוכבים עם הילדים מהטרמפולינה של היאכטה לקול שכשוך מים עדין.
השמש זורחת מאחורי ההרים הגבוהים של יוון והמים במפרץ שקטים ושלווים, היום צריך להחזיר את היאכטה לבסיס בלפקדה אבל יש לנו עוד יום שלם של הרפתקאות לפנינו!
נשארו במפרץ המקסים שלנו עד אחרי ארוחת הבוקר ואז יצאנו להפלגה קצרה עם המנועים בים השקט עד העיירה ספרטחורי. בדרך עוד זכינו לראות כמה דולפינים אבל הפעם היה נראה שהם לא מעוניינים בקרבתנו אז הסתפקנו בתמונות של סנפירי גב רחוקים…
המרינה של פורט ספיליה מנוהלת על ידי האחים פאנוס ובאביס, ניתן ליצור איתם קשר אפילו שבוע לפני ההפלגה ולבקש לשמור מקום ויש מקום לכ-95 יאכטות כאשר התשלום על עגינה מקוזז בדרך כלל מול ארוחה במסעדה על החוף. הפעם באביס אישר לנו להיקשר דופן לרציף הצף שרק הרגע סיימו להכין לקראת העונה.
סיימנו להקשר ועלינו לכפר המקסים שצופה על כל החוף הצפוני של מגניסי.
ישנן 2 דרכים לעלות לכפר, דרך הכביש התלול והמתפתל או במעלה 150 מדרגות (ספרנו!) שעוברות בחורש טבעי. בכפר ישנה מרפסת עם תצפית מדהימה ופנורמית ומספר בתי קפה, טברנות וחנויות שונות. מכיוון שזהו היום האחרון שלנו, לא הספקנו לטייל הרבה ולחקור את כל הסמטאות הצרות אלא המשכנו לארוחת צהריים של פסטה תוך כדי הפלגה רגועה עם מנועים סביב האי הפרטי סקורפידי ולאורך החוף המזרחי של לפקדה.
אל הכניסה לתעלת לפקדה הגענו מעט מוקדם מהתכנון המקורי ולכן לא נתקלנו בתנועה רבה (כפי שצפוי בשיא העונה). התדלוק בתחנת הדלק של המרינה היה יעיל וזריז (בתחנה יש מתדלק שמעביר חבלים ליאכטה ועוזר בתהליך) עשינו השבוע 70 שעות מנוע (35 שעות לכל מנוע) שנמשכו על 116 מייל סה״כ.
לאחר תהליך צ’ק אאוט יעיל וזריז שכמו תמיד כלל בדיקת תחתית על ידי צוללן, יצאנו לסיבוב קצר בעיר העתיקה המקסימה של לפקדה עם בתי קפה וחנויות מזכרות. את ארוחת הערב אכלנו במסעדת הדגים המומלצת Kyma ממש מול הרציף של היאכטה.
אזור לפקדה הוא אזור הפלגה מעולה למשפחות ובכלל! המרחקים קצרים, העיירות מעניינות ויש המון טבע פראי שרק מחכה שיגלו אותו עם מי טורקיז מדהימים ביופיים.
האזור מתאפיין במים צלולים ורוחות שמשנות כיוון ועוצמה בתלות באפקט התיעול בין האיים. בשל האופי ההררי של האזור, שינויי העומק חדים ומשמעותיים (לא נדיר להפליג במרחק קרוב יחסית לחוף ולמדוד עומקים שמעל 30 מטר!) כמו כן, יש הרבה תנועה של יאכטות, סירות מהירות, מעבורות ודייגים, אז חשוב לשמור על עירנות ותצפית לכל הכיוונים כל הזמן.
האוכל מצוין! מגירוס פשוט ועד ארוחת דגים מפנקת, האוכל היה ברמה גבוהה ויש המון מסעדות ובתי קפה מעולים וכיפיים בהם הכסאות נמצאים ממש על קו המים, מושלם לקפה או אוזו קטן אחרי הצהריים.
ההכנות לעונת התיירות נמצאות בעיצומן ובמקומות הקטנים לא כל הטברנות היו פתוחות. עם זאת לא נתקלנו במחסור במקומות שווים לאכול בהם.
ההפלגה בקטמרן מדגם לגון 40 הייתה נעימה מפנקת, לא חווינו (טפו טפו) תקלות משמעותיות והמחיה על היאכטה הייתה מאד נוחה לנו ולילדים, היציבות הייתה מורגשת גם בזמן הפלגה וגם בעגינות מכיוון שהיאכטה לא מתנדנדת.
בשל הרוחב שלה, קשה יותר למצוא מקומות עגינה שיתאימו לקטמרן, מה שעלול לשנות קצת את סדר היום אבל אנחנו לא חווינו קשיים מיוחדים במציאת מקום עגינה על הרציפים. השימוש בשני מנועים לתמרון משנה את הגישות והופך אותן לפשוטות יותר, אם כי הראות מעמדת ההיגוי מוגבלת וכדאי להעמיד צופה בצד ההפוך להגאי שייתן הערכת מרחק והתראות.
מבחינת הפלגה עם מפרשים אי אפשר לומר שהתחושה או ביצועים דומים למונוהול אבל גם ברוח חזקה וגלי קצרים, תנועת היאכטה הייתה סבירה.
מבחינת הילדים היה תענוג!
הם התרגלו במהירות לכללי הבטיחות שהכתבנו להם בתחילת השבוע, כגון לבישת חגורות בטיחות, והשגחת מבוגר בזמן יציאה לסיפון, אהבו להאכיל את הדגים בשאריות האוכל ולרדת לחקור את החוף עם הדינגי.
(במיוחד הם אהבו לקפוץ על הרשת ולשחק ״מחנה״ בתאי הסקיפר בחרטום).
הם גם נהנו לקחת חלק פעיל בהפעלת היאכטה עם תצפית במשקפת, בדיקות חשמל ומים, הורדת פנדרים ואפילו החזקת הגה בזמן הפלגה עם מפרשים.
חשוב לציין שחווינו אירוע לא נעים בו אחת מהילדות נפלה למים. זה קרה דווקא בזמן שעגנו ליד הרציף וללא סיבה מיוחדת פרט לחוסר תשומת לב רגעית. לשמחתנו היא יודעת לשחות והיו מספיק מבוגרים מסביב לכן האירוע הסתיים במהירות וללא פגע, אבל הלקח שלנו הוא שאסור להוריד את ההגנות אפילו לרגע, במיוחד שנדמה שאין כבר סכנה…
© 2024כל זכויות שמרות.
כל מה שצריך לדעת על השכרת יאכטה בחו"ל
