זריחה על העיירה המנומנמת, קפה קטן ומהיר של בוקר, משחררים חבלים ויוצאים לדרך.
המטרה: להגיע למערה הכחולה באי BISEVO (אי קטן מדרום מערב לאי VIS).
הים שקט ובדרך מלווה אותנו להקת דולפינים (שזה תמיד סימן לטובה). אנחנו מגיעים למפרץ ורואים פתח קטן ונמוך בין הסלעים, לאחר דיון קצר אנחנו מגיעים למסקנה שככל הנראה זו הכניסה למערה…
המים עמוקים ואין איפה לעגון, אז אנחנו מחליטים לרדת בתורות עם הסאפ. אני מורידה אותו מעבר לריילינג (המעקה של הספינה), קופצת למים, ויוצאת לדרך בחתירה מהירה.
אני מתקרבת לפתח ורואה שהכניסה קצת צפופה וסלעית, ומחליטה לעבור לחתירה על הברכיים כדי להיות יציבה יותר.
ברגע הראשון הרגשתי שאני סתם נכנסת לתוך חור שחור ולא הבנתי על מה כל המהומה, אבל לאחר מספר שניות של הסתגלות לאור החלש מתגלה בפני יופי ממגנט שטרם חוויתי כמותו. מערה מרהיבה מוארת כולה בצבע כחול בוהק, ורק הדי החתירה שלי נשמעים בפנים.
באותו הרגע היתה לי הארה. הבנתי למה אני משוגעת לדבר… אלמלא היאכטה, לא הייתי בכלל נחשפת לפלא הטבע הזה.
היאכטה מאפשרת לנו את חדוות הגילוי של מקומות מופלאים, בתוליים, ריקים מאדם, כי יש דברים שניתן לראות רק מכאן, מהים.
תודה לחבר היקר והצלם המוכשר Yoav Lindemann שהפליא לתעד את הרגעים הקסומים האלה.
